קוקו, לקוח, איפה אתה?
והאם “הרוצה את המעצבת – יבוא ברכבת”?

את כבר יודעת מי קהל היעד שאת ממקדת את העבודה שלך איתו, כן? (בעלי עסקים? בעלות עסקים? איזה סוג- מתחילים? מתקדמים? מוסדות חינוך? גננות? בתי ספר? משרדי פרסום? בתי כנסת ומוסדות? עמותות וארגונים? גם וגם וגם?….) ועכשיו הזמן לבדוק איפה הקהל הזה מסתובב. איך בודקים? פשוט שואלים! קחי לך כמה לקוחות כאלו ותשאלי אותם איפה הם נמצאים! באילו פורומים? אילו עיתונים הם קוראים? אילו פלטפורמות פרסום הם צורכים? כשיהיו לך תשובות- תוכלי להגיע להחלטות חכמות, איך לייצר מפגש מוצלח בין הלקוחות לשירות שלך. אבל קודם נטפל בתגובה דוגרית שקיבלתי למאמר הקודם:  “דבורי, מחילה מכבודך. אבל מבדיקה שעשיתי עם מעצבות גדולות ומבוקשות, הן אומרות שבחיים לא שיווקו!  כל הלקוחות הגיעו אליהן מפה לאוזן! אז אל תהפכי את השיווק ל”מאסט”. תני לנו לעצב, ואם את באמת טובה- הפה לאוזן עוד יגיע!” אז הנה תגובתי הרשמית לאומה (כן, מעצבות זה בהחלט עם בפני עצמו) גם מפה לאוזן זה סוג של שיווק.  ואגב הוא לא חייב להיות פסיבי. כלומר- שאת תסיימי עבודה ללקוחה ותקווי שאי שם בגלובוס, יושבות על הספסל בגינה נשים ומלהגות ביניהן על XXX המעצבת האלופה “שעיצבה לי עכשיו קטלוג מדהים ואת חייבת לקחת את המספר שלה, את עוד תודי לי.” זה אכן יכול לקרות, אבל אפשר לעלות לרמה הבאה ולגרום לפה הזה לדבר ולאוזן הזו לשמוע. איך? אני יוצאת מנקודת הנחה שהלקוחות הטובים שלי, שנהניתי לעבוד איתם ולתת להם שירות- יש להם חברים בדיוק בסגנון שלהם, שמחפשים אותו דבר ואני יכולה להגיע אליהם בקלות. יש מצב שרובנו מכירות את השיטה, זה באמת לא חדש, מה שכן יכול לחדש, זה איך להוריד לשטח ולעשות את: קל ופשוט, ולא מתמסכן. (ואם הכרת ולא ניסית… או לא העזת… זה בדיוק הזמן. מקסימום תצליחי.) את מרימה טלפון: “היי שלומציון, מה שלומך? איך הולך? מאד נהניתי לעבוד איתך, יש לך ראש גדול ואת פרפקציוניסטית (דייקי את המחמאות לפי הדמות) ובטח יש לך עוד חברות כמוך, שצריכות כזה סגנון עבודה והן גם נחמדות כמוך. אשמח שאם את שומעת על חברה שמחפשת מעצבת שתעשה להXXXX שתספרי לה על העבודה שעשינו יחד, ותני לה את הפרטים”. שלומציון: “כן, בטח, את כבר יודעת שאני ממליצה עליך!” את: “מעולה! תודה, אני ממש מעריכה! עוד משהו, אני בכל מקרה מקציבה תקציב לשיווק, ואם לא דרכך אז הייתי מפרסמת מודעה היכן שהוא, ואם כבר הלקוחות יבואו בגלל המלצה שלך תני לי להעביר לך עמלה של 10% מהסכום של העסקה- אליך לחשבון או אם את מעדיפה שיצטבר ואעשה עבורך עבודה בסכום הזה- בלי תשלום, מה שנוח לך, מה את אומרת?” שלומציון: “אויש מה פתאום? שאני אקח מהלחם והחלב שלך? אני יודעת שאתם משפחה של אברכים! לא צריך, ואני ממליצה באמת מכל הלב”. את: (יודעת שאם אין מסגרת- אין מחויבות): “תודה, אין כמוך! אבל כמו שאמרתי לך אני בכל מקרה אוציא את זה על שיווק, אז למה שאת לא תהני? אני שולחת לך את הלינק לאתר/לתיק עבודות עם העבודות המעודכנות שתוכלי להראות למי שאת מספרת לה, ואת תשלחי לי פרטי חשבון שלך. תודה שלומציון!” אפשר גם לשלוח לשלומציון שוברים עם סכום מסוים שאפשר לממש בסגירת חבילה, שתעביר לחברות שהיא רוצה לפנק. כשאת מחליטה לפעול, גם אם הטלפון כבד לך כמו טרקטור, ועדיין את עושה את השיחה הזו עם לקוחה אחת- יכול להיות שהיא תשלח אליך חברות, ויכול להיות שלא, אבל כאן נכנס לתמונה “חוק המספרים הגדולים” וככל שתעשי שיחה כזו עם יותר לקוחות שלך- יש יותר סיכוי שערוץ השיווק “מפה לאוזן” יהיה בצורה פעילה יתחיל להרים הילוך. בעז”ה. ומה עכשיו? אפשר לדפדף הלאה ולומר לעצמך בלב, “עזבי אותך מהשיטות והמניפולציות האלו, ממש לא האופי שלי לקושש נדבות, הרוצה את המעצבת- יבוא ברכבת”. ואפשר גם לומר: אוקיי, מה אכפת לי לצאת ממה שאני רגילה ולתת את הצ’אנס? זה לא עולה לי 1,000 ₪ כמו מודעת פרסום שאולי הייתי שמה איפשהו, מצד שני- זה יכול להביא לי לקוחות אידיאליים שכבר יבואו חמים ומבושלים אחרי המלצה רותחת. איך עוד מעצבת יכולה לשווק חוץ מפה לאוזן? על זה נדבר בעז”ה במאמר הבא. הגעת עד לפה? יש לך תובנה? שאלה? הארה? מחכה לקרוא אותך כאן למטה. שונאת לעשות פרצופים בשיווק? גם אני 🙂 בשביל זה יצרתי סדרת סרטוני הדרכה שנותנים כלים פרקטיים להצגה עצמית וכתיבת אודות בגובה העיניים. זה בחינם בלחיצה פה.