לפעמים הרגישות הזו שלנו
הופכת למקל בגלגלים של העסק.
אני רגישה,
גם כלפי הלקוחות, לא לפגוע ברגשותיהם,
לשווק בנעימות, לא לדחוף חלילה..
אבל גם כלפי עצמי…
רגישות עצמית כזו,
שלא מאפשרת לי להיפגע או להרגיש אי נעימות,
או שאני אצטייר כ”נודניקית” חופרת.
תשמעי מה קרה לי,
עשיתי פגישה עם לקוחה,
הבנתי מה הצרכים שלה
ודיברנו מה תוכנית השיווק המדויקת לה,
בסוף הפגישה הצעתי לה תהליך ליווי מותאם,
במסלול הרלוונטי למוצר, לקהל ולמי שהיא.
היא ביקשה זמן לחשוב על זה,
וסיכמתי איתה שנהיה בקשר למחרת.
עבר יום
היא לא חזרה.
ואני לקחתי את הטלפון
וחייגתי אליה.
עם כל העומס ההזוי שהיה לי מסביב
כן, ב”ה עשרות לקוחות ומשרד בתפוסה מלאה.
חייגתי אליה,
כי אני באמת רוצה לעזור לה ולהבין איך נוכל להתקדם.
כמה צלילים של חיוג, ואז תא קולי.
בערב ניסיתי שוב.
מההההה?
דבורי,
משעמם לך בחיים?
את צריכה לרדוף אחרי לקוחות?
תחשבי איזה רושם זה עלול ליצור עליך?
שאת משועממת, מחפשת לקוחות, רוצה אותם, צריכה אותם…
התקשרת פעם אחת-
מספיק.
היא לא ענתה- סימן שהיא לא רוצה.
סימן??
אני לא מחפשת סימנים כאלו.
לוקחת את האגו ומכניסה לקופסא.
אמרתי לה-
את יודעת, ב”ה אני עמוסה מאד,
אבל יודעת כמה התהליך הזה יכול לעזור לך לקדם את העסק שלך
להביא לקוחות בצורה מסודרת על בסיס קבוע
ולהרוויח יותר כסף מהעסק,
לכן אני חוזרת אליך,
איך אנחנו יכולות להתקדם?
לא משנה מה היא אמרה
יותר משנה מה אני אומרת לעצמי.
להתקשר ללקוחה לשמוע איך מתקדמים,
לעשות פולואפ-
זה לא בושה.
זה מעיד על מקצוענות. על אחריות. על עסק מתפקד
שלא מחמם לידים ב80% ואז זורק אותם לאנחות
ומחפש לידים חדשים להתחיל שוב מאפס.
לחזור ללקוחות ולשמוע כן-כן לא-לא
זה מעיד על בגרות, על ביטחון עצמי עסקי
שלא תלוי במה הלקוחה תבחר
והאם העסקה תיסגר.
פולואפ זה תעודת בגרות לעסק שלך
שלא נבהל גם אם אמרו לו לא
והערך העצמי שלו מספיק חזק וקיים
בלי קשר להחלטות של הצד השני.
לקוחה שלי אמרה לי בפגישת ההתנעה
בה דייקנו דרכי פעולה מעכשיו,
(כי אצלנו לא מחכים שכל חומרי השיווק יהיו מוכנים ורק אז נעבוד,
מתחילים לעבוד מהיום הראשון כי העסק זה את.)
“דבורי, במחילה מכבודך, אצלנו זה שונה.
אני חושבת שזה פחות מכובד לחזור ללקוחות
מי שרוצה ומעוניינת-
כבר תפנה אלינו.
“הרוצה את הרבנית יבוא במונית”.
לא מתאים למותג הקורסים שלנו “לרדוף” אחרי לקוחות.”
שמעתי אותה
ואמרתי לה: חני (שם בדוי)
את משקיעה בתהליך משמעותי כל כך,
נתחיל להביא לידים
ואז- מי שלא יסגור איתך בפעם הראשונה- יפסיד אותך?
ואת תפסידי אותו?
פולואפ זה חובה.
שמעה וקיבלה
והמזכירה שלה התחילה לעשות פולואפ.
למחרת קיבלתי ממנה מייל (לא שמה צילומסך כי לא ביקשתי רשות)
“דבורי הפולואפ עובד.
חזרנו לכמה לקוחות ונסגרו עוד 3 קורסים.”
ומדובר באלפי שקלים שהיו הולכים לפח אם לא היה פולואפ.
רגע,
ומה קורה אם בפולואפ אמרו לך לא??
סתם השפלת את עצמך?
מה את אומרת??
בואי נישאר רגישות, זו תכונה בריאה וטובה,
אבל נכניס את האגו לקופסא.
זה לא את.
זה שסגרו איתך- לא אומר שאת טובה
זה שלא סגרו איתך- לא אומר שאת לא בסדר.
את שווה בפני עצמך נקודה.
בלי קשר לכמות הסגירות או למספר המחמאות שקיבלת היום.
את שווה בפני עצמך-
בלי קשר לכמות הלקוחות שאמרו לא תודה,
או למספר הפשלות/הכשלונות שקרו לך היום.
ובבקשה תעשי טובה לעצמך
ותזכרי את זה.
הפוסט הציף אותך בשאלות?
מוזמנת לקבל עליהן תשובה, בפוסט השני בסדרה:
מכניסה את האגו לקופסא- פולואפ- מאמר שני בסדרה + מדריך שו”ת מוקלט!.
