רוצה שהלקוחות יקשיבו לך ולא רק ישמעו אותך?
שההצעה שלך תעניין אותם?
את חייבת ללמוד להשתמש בעקרון החתול!
הכל התחיל כשבשעה 11:40 בלילה התיישב חתול שחור ומלחיץ
על החלון בחדר המדרגות בבניין שבו גרנו.
הדלת שלנו צמודה לחלון חדר המדרגות
ולא יכולתי לדמיין לעצמי איך אני פותחת את הדלת מחר בבוקר כדי לצאת לעבודה
ו—החתול נוחת עלי נחיתת חירום!
לאאאאאא!
מה עושים?
מהלומות על דלת הבית לא ממש הועילו רק גרמו לאי אלו שכנים להרים גבה…
גם קריאות “מחול לך” קצביות לא גרמו לתוצאה המיוחלת.
החתול העקשן קבע את מושבו על החלון הבלתי מסורג, ואני לחוצה עד אימה.
גילוי נאות: בעלי חיים ואני אלו שני קווים מקבילים שלא יפגשו לעולם.
וכשהם נפגשים… ובכן… את מבינה בעצמך…
החלטתי להתקשר לעיריית ירושלים.
שיבואו ויטפלו בחתול הסורר.
בעלי צחק. נראה לך שמישהו בכלל יתייחס אליך?
מה, הם עובדים אצלך?
ועוד בשעה כזאת?
זה עניין פרטי שלנו, בבניין מגורים פרטי, אין סיכוי שהעירייה תיכנס לזה!
אל תעשי מעצמך צחוק…
אבל כשאת בלחץ וחייבת למצוא פתרון כאן ועכשיו- המוח כנראה יצירתי מתמיד.
חייגתי 106 למוקד החרום.
השעה: 23:50
חבצלת עונה ואני מדווחת בטון לחוץ:
-שלום, אני מעוניינת לדווח על חתול במצוקה.
-מה?
חבצלת זוקפת אוזניים.
היא עוברת לדום.
כולה קשובה ומבקשת את מלוא הפרטים.
אני מרחיבה:
-חתול מסכן, על חלון חדר מדרגות ללא סורגים, בקומה שלישית.
כל רגע הוא עלול ליפול משם חלילה,
אני לא רוצה לחשוב מה עלול לקרות לו… בבקשה תטפלו דחוף.
ההיא נלחצת.
לוקחת פרטים, מס’ תז. (שלי, לא של החתול 🙂 כתובת מדויקת ומבטיחה לטפל במיידי.
לא חולפות דקות אחדות, וניידת עם אורות מהבהבים חוצה את הרחוב,
אנחנו צופים בה מהמרפסת,
מכוונים את עובד העירייה הלבוש סרבל ומחזיק בידו מוט ארוך ומשונה, לעלות לבניין.
כמה דקות פעולה והחתול מחולץ בשלום.
אני נושמת לרווחה.
למחרת מגיע טלפון מהעירייה:
רצינו להודות לך על הערנות ותשומת הלב. זכית להציל חתול.
סיפור אמיתי.
ככה נולד עקרון החתול.
פעמים רבות אנחנו מנסות להשיג תוצאה באמצעות פעולה שמתמקדת בנו,
ע”י גישה שחושבת על עצמנו: מה נוח/טוב/מתאים לנו עכשיו…
מה אני רוצה למכור! מספרת מה אני למדתי ומה הכישרונות שלי וכמה המוצר שלי איכותי…
את הלקוחות שלנו זה לא מעניין!
מה שמעניין אותם – זה הם עצמם!
ולכן זה מה שנדאג למכור להם- את עצמם!
את רוצה לקבל יחס, מעוניינת שהצד השני ירצה להקשיב למה שיש לך לומר?
דברי על החתול. לא על עצמך.
אל תספרי כמה את פוחדת ורועדת,
אל תשימי במרכז השיחה את הרצונות שלך ונקודת המבט שלך.
תתמקדי בשלום החתול- תתייחסי לנושא שחשוב ומעניין את הצד שמולך.
זה עניין של זווית ראייה.
החתול – יגרום לצד שמולך להתעניין, והטיפול יגיע בהקדם-
לא מהדאגה לשלומך אלא מהדאגה לשלום החתול.
אבל בינינו, מה זה משנה? על הדרך תרוויחי גם את מהתוצאה.
קחי לך כלל בשיווק.
תבדקי מה מעניין את הלקוחות האידיאליים שלך.
איזו גישה תאפשר לך להגיע ישר ללב שלהם,
אל תנפנפי בסיפורים על עצמך, תבדקי:
האם אני מכירה את הלך הרוח של הלקוחות שלי?
יודעת מה יכול “להדליק” אותם?
מה ידבר אליהם? מה יגרום להם להתגייס לתהליך עכשיו?
כשאת מדברת על החתול ולא על עצמך- גם בשיחה וגם בכתיבה-
סביר להניח שרמת ההתעניינות של הלקוחות תעלה פלאים.
