חיננית
5:25 לפנות בוקר
בחוץ התחיל לעלות פס דקיק של בוקר,
הציפורים כבר צייצו
ואני תיזמנתי את המייל ללקוחה,
שתראה אותו ב8 בבוקר.
לא היה קל לארגן את הצעת המחיר הזו,
הם היו לחוצים אש שאשלח להם כבר.
שבוע שלם אני מסתובבת סביב זה,
אבל ידעתי שזו עסקה שווה
והקדשתי המון זמן לדבר איתם,
להבין מה צריך בפרויקט,
לתכנן את הביצוע,
לקבל הצעות מחיר מעוד נותנות שירות שמשלימות אותי,
לנסח הכל בצורה הכי ברורה שיש,
ולעצב שייראה טוב בעין.
9:15
מסוחררת, בדיוק כמו אחרי לילה לבן. עוד אשלים את השינה הזו, מגיע לי. אבל מחכה כבר לאוקיי שלהם. אולי זה ילדותי, אולי זה לא לרמה של מעצבת מקצוענית כמוני, אבל אני מוצאת את עצמי מציצה למייל כל חמש דקות.
12:42
אפס תגובה ואני מתאפקת לא להתקשר, למה הם הלחיצו אותי כ”כ ובסוף לא מגיבים? בסוף כשהעצבים שלי כמעט פוקעים אני רואה דואר נכנס. “שלום רב. אמנם נפגשנו איתך ופירטת לנו כל מה שאת מציעה, התרשמנו מאד, אך קיבלנו במקביל הצעות נוספות והחלטנו שפחות מתאים לנו כרגע להתקדם איתך. תודה רבה על הרצון הטוב. בהצלחה בהמשך.”
בום. כל האנרגיה עוזבת אותי ומשאירה לי וואקום. אני לא ילדה קטנה אבל זה לא אומר שהעיניים לא מטפטפות להן.
ארוחת צהריים בקושי מבשלת, הפתיתים יוצאים שרופים, כמו מה שמרגיש לי בפנים, והכל נראה לי קודר ומתסכל. הילדים כמובן משאירים את הצלחות חצי מלאות ומבקשים במבה ואני מרגישה דפוקה באמת.
בעלי שחוזר לא צריך לשאול יותר מידי.
“לכי לישון. תשכחי מהכל, אני אשמור קצת על הילדים.”
14:20
אני מאחורי השמיכה, מנסה להתעלם מהפטישים בראש, ומרגישה עד כמה זה תופס אותי והופך לי את היום, ולא! אני לא רוצה להיות כזו!
לא רוצה להיות ב’היי’ בגלל שלקוחה פרגנה לי. לא רוצה להיכנס למשבר- בגלל שאמרו לי “לא מתאים”.
אבל מה לעשות שזה קורה לי?
ומצב הרוח שלי מרגיש כמו יו יו בהתאם למה שקורה לי בעסק?
אני מודעת לזה וגם ממש מנסה להתגבר, לומר לעצמי שזה שטויות
ומה הקשר לקחת ללב לקוחות טיפשים שלא מבינים כמה אני מקצוענית.
לוקחת שוקולד וכל מה שאמור לשפר לאנשים מתוסכלים את ההרגשה, אבל תכלס שמה לב שזה לא ממש עוזר, בפועל אני עסוקה בתסכול וניחומים עצמיים, הילדים המסכנים שלי סופגים את זה ובעלי כבר מזהה מרחוק את מפלס מצב הרוח.
זה נורמלי? שהשווי שלי כבן אדם עולה ויורד בהתאם לתוצאה האחרונה?
למה אני עד כדי כך תלותית בפידבקים של הסביבה?
עצוב לקלוט את זה.
עצוב עוד יותר להתעלם.
איך יוצאים מזה?
קודם כל, פשוט להבין.
השווי שלך כבן אדם- לא תלוי בתוצאה.
הביצועים וההישגים הכי טובים שלנו – קורים כשאנחנו לא עסוקים בתוצאה
כשאנחנו משוחררים
לא מודאגים אם ננצח או נפסיד
לא עסוקים במה יגידו עלינו- זו הדרך.
נכון. לא צריך להפוך לרובוט.
אפשר לחגוג הצלחות וקצת להתבאס מהפסדים
אבל לא להזדהות איתם
לא להיכנס לדיכאון ליומיים עד שמתאוששים ממה שקרה…
להתאושש מהר זו יכולת קריטית לכל בעלת עסק עצמאית.
כבעלת עסק לא תלותית-
את מודדת את עצמך רק על הביצוע המקסימלי שלה- בלי תלות בתוצאה.
ואז יש לך גם יכולת מדהימה-
לחיות במרווח ביטחון: בין מי שאת- לבין התפקיד שלך
מבלי לתת לתוצאות הנוכחיות שלך בעסק להשפיע על החיים שלך, על הבית ועל הילדים!
הכלל הוא- לתת 100% מעצמך למען התוצאה
אבל לא לתת לתוצאה להיות 100% ממך!
(שווה לך לשים מול העיניים כזה מגנט…)
איך מיישמים בפועל?
תחשבי בכל בוקר:
על מה אני לוקחת 100% אחריות ומתחייבת ליישם היום?
איזו פעולה אני עושה בשיווק, מכירות, שירות לקוחות או כל נושא אחר, ומתרכזת ב100% בעשייה עצמה בלי לחשוב מה יגידו, מה יצא לי ומה יקרה אם…
את- תדאגי לדרך.
התוצאה תדאג לעצמה בעז”ה.
וביום שבעלך יחזור הביתה ולא ידע אם הצלחת או נכשלת-
תדעי שיצאת מה’גלות’ לחופשי.
כאן את יכולה ללחוץ ולהגיב. שמחה לקבל משובים, תגובות או שאלות.
כבר קיבלת פרקי טעימה מתוך תוכנית ההכשרה למעצבות “יוצרות באזזז”?
זו תוכנית חדשנית שנותנת כלים לאסטרטגיה, קופי, שיווק ופיתוח עסקי.
אם את מעצבת מעולה אבל רוצה להגדיל את הרווח החודשי שלך- זו ההזדמנות שלך!
גם את יכולה:
- להוביל את הלקוחות בביטחון ולדעת איך לנהל את התהליך ואיך לפצח אסטרטגיה מדויקת שתחסוך לך הרבה הלוך ושוב.
- לייצר קופי מעולה בעצמך, בלי לשלם לקופירייטרית.
- להבין הרבה יותר בשיווק ולדעת לייעץ ולכוון את הלקוחות שלך כדי שיצליחו באמת.
- לייצר הצעה שווה ורווחית ולהוציא לקוחות מבסוטים עם עבודות מושלמות!
בשביל מה את עצמאית אם לא בשביל להרוויח יותר? עשרות מעצבות כבר עשו את זה!!!