ראש קטן או ראש גדול?
ולמה באמת שלא תרוויחי יותר?
+ תשובה לשאלה נוקבת!!

מכירה את הסיפור על ההוא שנסע באוניה
ורק רצה לתלות על ה”קיר” את תמונת יקיריו שנשארו מעבר לים?
אז הוא קדח, ומים התחילו להציף את האוניה
וכשכולם יצאו עליו בקריאות וצעקות
הוא פשוט לא הבין מה הסיפור,
“זה החדר שלי, התא ששכרתי
ומה משנה מה אני עושה?”

טוב ברור שהמסר מובן,
אולי עוד מכיתה ד’ של המורה שונמית גריינמן בבי”ס יסודי.
אבל תכלס,
זה בערך מה שקורה כשאנחנו מתמקדות רק בחדר אחד בספינה
שעליה יוצאת להפלגה הלקוחה היקרה שלנו.

לומר- “אני אחראית רק על העיצוב, אוהבת להיות ראש קטן”- זה נחמד.
אבל העיצוב זה רק חדר אחד.
יש בספינה עוד חדרים, שמושפעים ומשפיעים
על מה שקורה בחדר שעליו את אחראית.
האסטרטגיה,
הקופי
השיווק.
ואם את רוצה להוביל תהליך אמיתי עם תוצאות-
את לא יכולה להרשות לעצמך להתמקד רק בחדר שלך,
כי הוא לא באמת עומד בפני עצמו
וחשוב לך, כמו ללקוחה, להביא תוצאה מושלמת.

תוצאה מושלמת נוצרת רק כשאת לוקחת בחשבון
מה קורה בשאר ה”חדרים בספינה”.
אז אם עבדת עד היום בשיתוף פעולה
עם קופירייטרית או תסריטאית או אסטרטגית
וזה מתאים לך להמשיך ככה,
לטפל נטו בעיצוב, ולהיות יותר “ראש קטן” (וסליחה שאני אומרת- גם “כסף קטן”)
אז מצוין.
תמשיכי הלאה.

אבל- אם זיהית שמה שהן עושות זה לא באמת כ ל  כ ך  מ ס ו ב ך…
ומזמן רצית לתת את השירות הזה בעצמך
כי ממש חבל לך לעשות רק עבודה חלקית
בעוד שהיית יכולה להגדיל את השירות שלך
ולהרוויח הרבה יותר על אותו פרויקט-
אז זה בהחלט לגיטימי!!
למה באמת שלא תרוויחי יותר?
ברגע שתדעי לתת בעצמך את השירות המשלים-
תהיי משוחררת הרבה יותר
העבודה לא תעבור מלא ידיים
ולא תצטרכי לחכות שהקופירייטרית תשלח לך את הטקסטים.
תוכלי לנהל את התהליך לגמרי בעצמך
ולתת ללקוחה תוצר מושלם והרבה יותר רווחי.

זה לא בשמיים ללמוד את זה.
להתמקצע באסטרטגיה
שיווק וקופי נכון.
ולא חייבים להיוולד בשביל זה עם עט ביד כמו שכל הסופרות אוהבות להתהלל.
זה נטו עניין של למידה, אימון והטמעה בשטח.
קיבלתי שאלה חשובה מאד ממירי,
ואני מביאה אותה כאן בשביל כל אחת שאולי חשבה ולא שאלה…

במילים אחרות את בעצם שואלת-
דבורי, את לא כמו “העטלף המתחלף”?…

מירי בעצם אומרת,
שככל שעוברות השנים,
היא רואה שיותר מקצועי לשלוח חומר החוצה כמו במשרדי פרסום,
כל אחד והחלק החזק שלו,
אי אפשר להיות הכי מקצועיים בהכל
ונותנת לדוגמה את שירות הבאזזיליקום שלי
שהייתי מוכרת אותו בשלוש שנים האחרונות.
(שירות הבאזזיליקום למי שעדיין לא יודעת זה היה שירותי קופי למעצבות),

והנה באתי במייל הזה, ולדבריה – הפכתי את הקערה על פיה,
אני בעצם אומרת עזבי את כל מה שאמרתי לך פעם
שתבואי אליי ואני אכתוב לך את הקופי ואת תתעסקי במה שאת הכי אוהבת,
עכשיו אני אומרת לך “בואי אני אלמד אותך
איך לעשות קופי שלא תצטרכי אחרים”,
אז איך זה מסתדר?
מה את משנה בכזו מהירות את הדעות שלך לפי המצב רוח?
לפי המוצר שאת מוכרת?

קודם כל את צודקת,
זה באמת נראה שאני אומרת דבר והיפוכו,
אבל האמת שבכל מוצר אני פונה לקהל אחר. במוצר שנקרא באזזיליקום
אכן נתתי שירות שאני כותבת את הקופי למעצבת והיא לא צריכה להתעסק עם זה,
זה היה מתאים למעצבות ספציפיות לא כל המעצבות היו מנויות של השירות הזה.
היו המון מעצבות שזה דיבר ללב שלהן
והחליטו ללכת על זה ולקבל קופי באופן קבוע בלי לעבוד יותר מידי קשה,
אבל מצד שני היו גם כאלה שזה לא היה המוצר שהתאים להן,
ולאלה ואני פונה עכשיו.

בעצם אני אומרת עכשיו-
אני רוצה ללמד את כל הסודות של אסטרטגיה קופי ושיווק,
לכל אחת שרוצה להסתדר בעצמה
שזה אומר להבין את התמונה המלאה,
לדעת להסתדר בעצמך
כשאת צריכה לייצר קופי למודעה, או תסריט לסרטון.

זה לא אומר שמהיום והלאה לנצח
את תמחקי את המספר של הקופירייטרית מאנשי הקשר שלך,
אם למשל את צריכה איזה פרוספקט מורכב או שם וסלוגן
או כל דבר אחר שאת מרגישה שהוא גדול בשבילך
או שהוא תופס לך יותר מדי זמן ואנרגיות-
אז את תוכלי להיעזר ולקחת קופירייטרית ותסריטאית,
אבל בכל מקרה את תהיי הרבה יותר מבינה עניין,
יודעת מה לבקש, יודעת לבקר את החומר שיתנו לך,
גם אם בפרויקטים הגדולים ממש את תקחי עזרה,
עדיין בשוטף את תוכלי להרגיש הרבה יותר עצמאית,
לתת שירות הרבה יותר מלא,
ולהרוויח יותר כסף בסופו של דבר.

זאת אומרת שהקהל שאליו פונה עם התוכנית “יוצרות באזזז”
בפירוש מיועד לכאלה שכן רוצות לעשות בעצמן
שכן ניסו עד היום לעשות בעצמן
אבל לא היו להן מספיק כלים,

שכן עשו דברים אבל מהבטן
וחששו שזה לא מספיק מקצועי,
שהיה להן לקוח שביקש את המעטפת הזו –
אבל הן היו צריכות לשלוח אותו החוצה והרגישו החמצה…

ואגב, משרדי פרסום לא שולחים את הלקוח החוצה,
הם לוקחים מישהו שעושה להם את העבודה
אבל זה תחת המשרד שלהם,
וזה הבדל מאוד גדול אם את לוקחת קופירייטרית תחתיך,
שהיא בעצם עובדת שלך- זה משהו אחר לגמרי
מאשר אם את שולחת את הלקוח עכשיו לקופירייטרית,
ואז הוא חוזר אלייך, ואז הכסף מתחלק בין כולם.

המסקנה היא:
אם את בעניין להרוויח יותר ממה שאת עושה
ועד היום כן עשית את זה, אבל לא מספיק מקצועי,
או שפחדת לקחת על זה כסף,
או כשהגיעו אליך פרויקטים משמעותיים יותר-
ישר העברת לקולגה שנקראת יותר “מקצועית”-
אז זה בדיוק בשבילך לבוא וללמוד.

מצד שני אם את אחת שרוצה שיכתבו לך ויעשו לך-
התוכנית לא בשבילך.
בפירוש את יכולה לקבל ממנה המון המון ערך וכלים,
להבין איך לסגור הצעות מחיר,
להבין איך לארוז את המוצר שלך כך שהלקוח ירצה מאד,
להבין בתקשורת עם לקוחות,
לדעת כתיבה שיווקית באופן כללי,
אבל אם את רוצה שמישהו יבוא ויעשה לך את הכל
ואת תמשיכי להיות רק במשבצת של העיצוב-
אז באמת התוכנית לא מתאימה לך
ואני לא רוצה להציע לך אותה.

אני מוכרת את השירות הזה רק למי שמתאים לה.
אז זה לא שאנחנו הפכפכים ומשנים את הדעה-
פעם אחת אומרים ככה, פעם אחת אומרים ככה,
זה פשוט תלוי למי אנחנו מוכרים ומה המוצר שלנו.

(משתפת אותך שיש לי מעצבת לקוחת באזזיליקום ותיקה.
הודעתי לה שהקופי למעצבות כבר לא ממש זמין יותר,
ואם היא רוצה אפשר להצטרף לתוכנית ובמחיר שהיו עולות לה כמה מודעות-
היא יכולה כבר ללמוד לעשות בעצמה הרבה יותר דברים.
אבל היא אמרה לי “דבורי זה לא בשבילי. אני לא שם.
לא יודעת לכתוב נקודה.
אני רוצה שמישהו יעשה לי את העבודה הזאת.”

את חושבת ששכנעתי אותה?
(למרות שיכולתי, כי בשיטה שאני מלמדת לא צריך להיות מוכשרים בכתיבה, באמת.)
את חושבת שאמרתי לה שחבל והיא יכולה להרוויח יותר?
לא.
כי אין לי עניין למכור למי שזה לא הפתרון בשבילו.

רוצה לגדול ולהרוויח יותר טוב
ומרגישה שבפנים יש לך את המסוגלות הזו
רק שעדיין לא התנסית ועוד לא למדת את זה בצורה מקצועית
ומצד שני את לא רוצה לקחת עכשיו קורס שנתי של פרסום
שיעלה לך עשרות אלפים
כי מלא דברים את כבר יודעת בעצמך?

רוצה ללמוד, אבל עדיין לא ברור לך למה דווקא ב”יוצרות באזזז”?
תראי מה מספרת רותי שפירא:

זה בדיוק הזמן להצטרף לתוכנית יוצרות באזזז
שישה שבועות של מסע מרתק,
לתוך העסק שלך, לראש של הלקוחות שלך
עם המון פרקטיקה מהשטח
וכלים מעשיים לאסטרטגיה, מחקר, קופי, שיווק ופיתוח עסקי מותאם לנותנות שירות B2B
כל הפרטים כאן,
הכל מוכן להפלגה בס”ד!
ואיפה את?
עלית?