הפוסט “תפסיקי לאבחן”– היה מנוקד.
אחרי שהוא נשלח התגובות התחילו להגיע
רובן עסקו בנושא הפוסט
בעלות עסקים שיתפו בכל מיני אנקדוטות
על לקוחות “אפורות” שהגלו כמכרה זהב
וגם על מקרים הפוכים לחלוטין
בקיצור היה מעניין.
אבל היו תגובות נוספות
של בעלות עסקים שהניקוד צד להן את העין.
מצטטת לך:
“כתיבה מרתקת ופוסט מחכים.
בכללי אני פחות נוהגת להגיב
אבל אני מאוד אוהבת את הפוסטים שלך.
תודה דבורי!
הערה קטנטנה וסופר לא רלוונטית: הנקדן עשה עבודה טובה, אבל צריך לעבור עליו .
מה הסיבה לניקוד?
סתם מעניין אותי, אוהבת מילים עם ניקוד.”
“למה החלטת שאנחנו כבר לא קוראות טוב בלי ניקוד???”
“דבורי
מאוד יפה!
למה ניקדת?”
“סתם שאלה של סקרנות:
למה את מנקדת את המילים?”
“אהבתי ממש דבורי!
איזה פוסט מחזק ומלא אהבת חינם
סקרנית רק מה הקטע עם הניקוד? טרנד חדש?”
“וואו מדהים!
ומה האסטרטגיה שעומדת מאחורי הניקוד?!”
“נורא ואיום הניקוד הזה…
אי אפשר לקרוא כלום.
אבל קראתי…”
“דבורי האלופה,
כיף לקרוא טקסט מנוקד.
לא כי זה קשה בלי,
אלא כי עם זה מרגיש כמו שיר:)
“
“היי דבורי. הניקוד זה השראה לכיתה א’ של המורה ציפי..
או כדי להסביר ברור גם למי שלא יודע לקרוא בלי ניקוד?”
“יש עניין בניקוד?”
****
שמה לב להבדלים בין התגובות?
יש את זו שהתעניינה
אחרת רק שאלה בסקרנות
או בררה בעדינות
היתה מי שהתעצבנה
ואחת שאפילו נהנתה
בל נשכח את כל מי שבכלל לא שמה לב עד הרגע 
או את מי שכן שמה לב אבל לא שאלה כלום
אולי רק הרימה גבה
או אמרה לנפשה נו נו עוד רעיון חדש של דבורי באזזז
ועכשיו הזמן לגלות שזה היה סוג של מחקרון קטן שערכתי
רציתי לבדוק איך אנשים שונים
מגיבים על אותה תופעה
וכמו שצפיתי- קיבלנו כאן הוכחה חד משמעית.
אנשים שונים חושבים בצורה שונה
מחליטים בצורה שונה
אוהבים דברים אחרים
מתלהבים מדברים אחרים
סולדים מדברים אחרים
נמשכים לדברים אחרים
מה זה אומר לנו בהקשר לעסק?
שכל עוד שאת מספקת מוצר או שירות לבני אנוש אנושיים-
חשוב שתזכרי שהלקוחות שלך הם בני אדם
ולא כולם יגיבו באותה צורה למה שאת מציעה
וכל אחד רואה אחרת את הסגנון שלך
את אופן המכירה שלך
ואת צורת ההתנהלות שלך
וכל מה שתעשי- (מיתוג/רשימת תפוצה/מאמר שכתבת/מהלך שיצאת איתו וכו’)
יכול להתקבל בתרועות גיל או בעקימת אף
וזה בסדר
וזה אנושי
ולעולם לא תצליחי לרצות את כולם.
אוקיי,
אז לכל אחת יש הסתכלות שונה,
נו, ואז-
אבל העניין הוא שצורת ההסתכלות האישית שלך-
גורמת לך הרבה פעמים, לחשוב ולהרגיש
שכולםםםם חושבים ומרגישים ורואים את הדברים כמוך.
כשאת קונה מתנה למישהי יקרה לך,
מה תבחרי,
מתנה שהיית רוצה לעצמך?
או מתנה שאותה חברה באמת היתה צריכה ושמחה לקבל?
כשאת מבשלת לאורחים שמגיעים,
מה תכיני להם,
את האוכל שאת בעצמך הכי אוהבת?
או את התפריט שהם רגילים ואוהבים?
תשמעי סיפור:
במחלקת מכירות באחת החברות
ישבו 4 נציגים שביצעו שיחות למכירת קורס מקצועי ללימודי NLP
לאחר חודש קראו להם מההנהלה לבדוק ביצועים.
כל אחד מהם נשאל בנפרד את אותה שאלה:
למה אנשים לא קונים?
וכל אחד מהם ענה תשובה אחרת:
אחד אמר: יקר להם!
השני אמר: רחוק להם!
השלישי אמר: הם חושבים שהקורס לא מספיק מקצועי
הרביעי אמר: הם חושבים שזה מותרות.
והאמת היא-
שכל אחד מהנציגים דיבר מתוך הגרון שלו.
הוא עצמו חשב בסתר ליבו
שהמוצר יקר
או שזה רחוק ליסוע כל שבוע שעתיים בשביל הקורס הזה
או שזה לא מספיק מקצועי
או שזה לא באמת נצרך…
וכשאנחנו חושבים משהו- אנחנו בטוחים שזה מה שגם הצד השני חושב
כי אנחנו נמצאים עמוק כל כך בתוך ה”קונספציה” שלנו
ומשוכנעים שיש לדברים חזות אחת
וכולם רואים כמונו את המציאות.
אז אם אני בטוחה שהמוצר שלי יקר-
אוטומטית ההתנגדויות שיקפצו אצלי בשיחות עם לקוחות- יהיו “יקר לי”
ואם אני בעצמי לא בטוחה שהמוצר הזה חשוב וחיוני-
אוטומטית גם הלקוחות שמדברים איתי ירגישו שזה “מותרות”…
מבינה איך זה עובד?
את יכולה כמובן להמשיך לחשוב כל מה שאת רוצה,
רק קחי בחשבון שצורת החשיבה שלך משפיעה גם על הפעולות שאת עושה
גם על האמירות שאת אומרת
גם על המסרים שאת משדרת.
ולכן שווה לצאת רגע מהבועה שלנו
ולהסכים עם זה שאנשים שונים רואים את הדברים בצורה שונה
ולכן זה גם לגיטימי לעשות כל מיני דברים
שאת אישית היית פחות מתחברת אליה
אבל הלקוחות שלך- כן יתחברו.
רוצה דוגמא?
אני למשל לא בן אדם של קורסים טלפוניים.
לא סובלת האזנה לקווי תוכן
והרבה יותר נוח ונגיש לי ללמוד קורסים דיגיטליים- על המחשב.
כידוע יש לי ב”ה מגוון קורסים דיגיטליים
לבעלות עסקים ולאסטרטגיות ופרסומאיות.
ועם הזמן התחלתי לקבל בקשות מהתלמידות
ומלקוחות,
“דבורי, אני לא בשביל לשבת מול המחשב כ”כ הרבה שעות
אולי תעבירי את הקורס לקו טלפון?
הרבה יותר נוח! יעזור לי מאד!”
בהתחלה פסלתי את הרעיון בלי לחשוב אפילו.
קורס טלפוני?
רחוק ממני כרחוק מזרח ממערב.
אבל כשקיבלתי עוד כמה בקשות כאלו,
חשבתי לעצמי,
רגע, את אישית לא אוהבת את הסגנון ולא הייתי נהנית ללמוד ככה,
אבל עובדה שיש כאלו שכן!
והן אפילו מעדיפות את האופציה הזו!
למה לא לעשות התאמות?
למה להישאר עם ה”קונספציה” שלי?
אז הפסקתי להסתכל רק מהמשקפיים שלי
ושמחה לבשר שב”ה בימים אלו הקורסים הדיגיטליים
עוברים גם לפורמט טלפוני בקו של המשרד 079-60-777-06
ואני יודעת שזה קרה רק בזכות שהסכמתי לצאת מהבועה שלי
ולתת מקום לעוד צורות חשיבה
גם אם הן לא כוס התה שלי.
מסקנות:
- תבדקי טוב טוב אם כל מה שהלקוחות אומרים לך בשיחות מכירה-
זה לא מה שאת אומרת לעצמך מבפנים-
כי השיקוף הזה נוצר גם בלי שנרצה.
- אם יש לך איזו תפיסה שגויה בהקשר לעסק שלך או למוצר שלך
(אני יקרה/המוצר שלי מותרות/אני לא הכי מקצועית/היא יכולה למצוא את אותו דבר במקום אחר וכו)
אז תזהי את זה ותתחילי לעבוד על עצמך
ולהבין איך להחליף דיסקט במוח, ואם צריך אז גם לשפר את המוצר,
כדי שתוכלי להאמין ב100% במה שאת מציעה
כי אחרת צורת החשיבה שלך תשפיע על הלקוחות.
- כללית- תבדקי אם את “מרובעת”:)
ואם כן- תנסי לעגל פינות.
תנסי לצאת מצורת חשיבה מסוימת שלך,
כי עבורך היא אולי נכונה, אבל לאחרות-לא
ותסכימי לעשות שינוי ולהסתכל על הדברים מנקודת המבט של הלקוחות.
זה יעשה לעסק שלך רק טוב!
שתפי אותי:
מה הדבר שאת הולכת לעשות בצורה שונה בעסק שלך בעקבות הפוסט הזה?
