תַּגִּידִי, לָמָּה אַתְּ לֹא חוֹזֶרֶת לַלָּקוֹחָה הַהִיא שֶׁהִתְעַנְיְנָה אֶתְמוֹל עַל הַשֵּׁרוּת שֶׁלָּךְ?
שָׁאַלְתִּי אֶת חֶמְדָּה.
אָה, הִיא? חֶמְדָּה מְעַקֶּמֶת אֶת הָאַף
הִיא לֹא נִרְאֵית לִי.
מָה הַכַּוָּנָה?
לֹא יוֹדַעַת. לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁיֵּצֵא מִמֶּנָּה מָשׁוּ. חֲבָל עַל הַזְּמַן.
הִיא לֹא נִרְאֵית לִי מֵהַקָּהָל יַעַד שֶׁלִּי.
תַּגִּידִי, מָה עִם פולואפ לְאוֹתָהּ אַחַת שֶׁעָשִׂית אִתָּהּ אֶתְמוֹל שִׂיחָה?
אָה, הִיא? חֶמְדָּה מְנִיפָה אֶת יָדֶיהָ בְּבִטּוּל
עִזְבִי. הִיא לֹא נִרְאֵית לִי רְצִינִית.
וּמָה עִם לִפְנוֹת לִפְלוֹנִית אַלְמוֹנִית כְּדֵי לְיַצֵּר שִׁתּוּפֵי פְּעֻלָּה?
אָה, הִיא? חֶמְדָּה מְנִיפָה אֶת שׁוֹבָל הַמִּטְפַּחַת שֶׁלָּהּ בִּמְחָאָה
הִיא נִרְאֵית לִי אַחַת עִם אַף גָּבוֹהַּ
בֶּטַח תִּשְׁלַח אֵלַי אֶת הַמַּזְכִּירָה שֶׁלָּהּ
שֶׁגַּם הִיא לֹא תִּסְתַּכֵּל עָלַי בִּכְלָל
חֲבָל עַל הַזְּמַן לְנַסּוֹת.
וּמָה עִם לְהִכָּנֵס לַפְּלַטְפוֹרְמָה שֶׁל XXX?
יֵשׁ שָׁם פוֹרוּמִים שֶׁקְּהַל הַיַּעַד שֶׁלְּךָ מִסְתּוֹבֵב שָׁם!
אויש נוּ, שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם רַק דַּלְפוֹנִיּוֹת.
וַאי וּוַאי כַּמָּה פִסְפוּסִים!!!
וְכַמָּה מַדְבֵּקוֹת מִתְעוֹפְפוֹת פֹּה…
זֶה מַזְכִּיר לִי חֲוָיָה נִשְׁכַּחַת מִיָּמִים עָבְרוּ….
כְּשֶׁהָיִינוּ בְּכִתָּה א’ הַמּוֹרָה צִיפִּי הָיְתָה מְחַלֶּקֶת לְכָל יַלְדָּה מַדְבֵּקָה זוֹרַחַת
עִם הַגְדָּרָה תּוֹאֶמֶת סִיטוּאַצְיָה:
צַדִּיקָה!
מִתְפַּלֶּלֶת בְּכַוָּנָה
נְקִיָּה וּמְסֻדֶּרֶת
חֲרוּצָה!
וְעוֹד וְעוֹד
יוֹם שָׁלֵם הָלַכְנוּ עִם הַמַּדְבֵּקָה הַמְּרַגֶּשֶׁת עַל כִּיס חֻלְצַת הַתִּלְבֹּשֶׁת
עַד שֶׁכְּבָר הַדֶּבֶק שֶׁלָּהּ פָּג תָּקְפּוֹ
וְהִיא הִתְחִילָה לְהִתְנַדְנֵד עַל הַכִּיס
אִם הִצְלַחְנוּ לְהַגִּיעַ אִתָּהּ הַבַּיְתָה זוֹ בִּכְלָל הָיְתָה חֲגִיגָה,
גַּם אֲנַחְנוּ לִפְעָמִים מַדְבִּיקוֹת עַל הַלָּקוֹחוֹת שֶׁפּוֹנִים אֵלֵינוּ כָּל מִינֵי סְטִיגְמוֹת.
רַק שֶׁלָּרֹב אֵלּוּ לֹא מַדְבֵּקוֹת שֶׁל “חֲרוּצָה”
אֶלָּא שֶׁל-
“לֹא לָעִנְיָן”
“חֲבָל עַל הַזְּמַן”
“עִזְבִי”
“זֶה לֹא זֶה”
“ספאסט’נישׁט”
“לֹא יֵצֵא מִמֶּנָּה כְּלוּם”
“הִיא לֹא רְצִינִית”
“נִרְאֵית לִי סְתָם קַרְצִיָּה”
“תְּשַׁגֵּעַ אוֹתִי בָּטוּחַ”
“סְנוֹבִּית”
“בָּאָה עִם שְׁתֵּי שֶׁקֶל וְרוֹצָה אֶת כָּל הָעוֹלָם”
וְעוֹד וְעוֹד כִּנּוּיִים שֶׁהוּעֲדָה לְמַעַן טֹהַר הַמַּחֲנֶה שֶׁעַ”י סמוב
בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לִמְחֹק אוֹ לְעַדֵּן אוֹ גַּם וְגַם.
וּלְפִי מָה נִקְבָּעוֹת הַהַגְדָּרוֹת הָאֵלּוּ וּמֻדְבָּקוֹת הַסְּטִיגְמוֹת?
אוּלַי לְפִי הַצּוּרָה שֶׁבָּהּ הַלָּקוֹחָה כָּתְבָה לָךְ מֵיְיל
(סִפְּרָה לִי חֲבֵרָה שֶׁפָּנְתָה אֵלֶיהָ לָקוֹחָה בְּמֵיְל בִּכְתָב עֲנָקקקקקק,
וְזה יצר אצלה סטיגמה שמדובר בלקוחה בעייתית, כך שמלכתחילה אוֹתָהּ חֲבֵרָה אֲפִלּוּ לֹא עָנְתָה….)
אוּלַי לְפִי הַלּוֹגוֹ שֶׁלָּהּ- אם הוּא תּוֹצֶרֶת קאנווה
אָז הִיא בֶּטַח אֵיזוֹ אַחַת שֶׁמְּקוֹשֶׁשֶׁת דְּבָרִים בְּחִנָּם וְלֹא מוּכָנָה לְהַכְנִיס אֶת הַיָּד לַכִּיס…
אוּלַי לְפִי צוּרַת הַדִּבּוּר שֶׁלָּהּ-
הִיא נִשְׁמַעַת סְנוֹבִּית/מוּזָרָה/הַסְסָנִית/עוֹלָה חֲדָשָׁה/צְעִירָה מִיָּדִי/מְבֻגֶּרֶת מִיָּדִי
אוּלַי לְפִי אֵיךְ שֶׁהִיא מִתְבַּטֵּאת…
אוּלַי לְפִי מָה שֶׁשָּׁאֲלָה
וְאוּלַי לְפִי מָה שֶׁעָנְתָה….
אֲבָל חָשׁוּב לְהָבִין שֶׁעִם כָּל הַכָּבוֹד אֲנַחְנוּ לֹא הַמּוֹרָה צִיפִּי מִכִּתָּה א’
וּלְהַדְבִּיק עַל הַלָּקוֹחוֹת שֶׁלָּנוּ סְטִיגְמָה
זֶה כָּל כָּךְ לֹא נָכוֹן
וּבְעִקָּר- לֹא מוֹכִיחַ אֶת עַצְמוֹ.
לִפְעָמִים קָרָה שֶׁנִּפְגַּשְׁתְּ עִם לָקוֹחָה
וְעַל הָרֶגַע שֶׁרָאִיתָ אוֹתָהּ עַל מָסַךְ הַזּוּם יָרַד לָךְ כָּל הָאֲוִיר מֵהַבָּלוֹן!
חָשַׁבְתְּ שֶׁהִיא בִּכְלָל לֹא תִּרְצֶה אֶת הַמּוּצָר שֶׁלָּךְ
וְעָשִׂית אֶת הַשִּׂיחָה בְּחֹסֶר חֵשֶׁק,
כִּי בִּכְלָל לֹא תָּלִית תִּקְווֹת שֶׁיֵּצֵא מִזֶּה מַשֶּׁהוּ-
וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא- הִיא רָכְשָׁה!
וּלְעֻמַּת זֹאת- הָיְתָה מִי שֶׁהִגִּיעָה אֵלֶיךָ מְלֵאָה הַצְהָרוֹת כְּרִמּוֹן
כַּמָּה חָשׁוּב לָהּ לְהַשְׁקִיעַ,
וְשֶׁיֵּשׁ לָהּ יְרֻשָּׁה נִפְלָאָה שֶׁשָּׁמְרָה לְצֹרֶךְ הַתַּהֲלִיךְ אִתָּךְ
אוֹ אוּלַי הַבַּיִת לְסוֹלִידָרִיּוּת חֶבְרָתִית רִפְּדוּ אוֹתָהּ בְּכַמָּה אֲלָפִים טוֹבִים
כָּךְ שֶׁיֵּשׁ לָהּ אֶת כָּל הָאֶפְשָׁרוּת-
וּלְבַסּוֹף הִיא נֶעֶלְמָה וְנִמְלְטָה עַל נָפְשָׁה כְּשֶׁקִּבְּלָה אֶת הַהַצָּעָה
יֵשׁ מִקְרִים כָּאֵלּוּ
וְיֵשׁ כָּאֵלּוּ
וְהָעִקָּרוֹן הוּא אֶחָד.
בּוֹאִי נַגִּיעַ נְקִיּוֹת.
בְּלִי שִׁפּוּטִיּוֹת.
בְּלִי לָשִׂים תָּוִיּוֹת.
אֲנָשִׁים הֵם עוֹלָם שָׁלֵם
כָּל כָּךְ מְיֻחָד,
כָּל כָּךְ עָשִׁיר
כָּל כָּךְ מָלֵא עֹמֶק
בּוֹאִי לֹא נַכְנִיס אוֹתָם לְוִיקִיפֶּדְיָה שֶׁל הַגְדָּרוֹת,
הֱוִי מְקַבֵּל כָּל לִיד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת!
כָּל לָקוֹחָה רְאוּיָה לְיַחַס
לְכָל פְּנִיָּה מַגִּיעַ כָּבוֹד!
הַי דְּבוֹרִי,
וּמָה עִם הָעִנְיָן שֶׁל לָקוֹחַ אִידֵאָלִי?
הֲרֵי בָּרוּר שֶׁאֲנַחְנוּ רוֹצִים לְהָבִיא אֵלֵינוּ
אֶת הַלָּקוֹחוֹת הָאִידֵאָלִיִּים שֶׁיּוּכְלוּ לִרְכֹּשׁ מֵאִתָּנוּ?
(בִּקְצָרָה: לָקוֹחַ אִידֵאָלִי הוּא לָקוֹחַ
שֶׁאַתְּ יְכוֹלָה לְסַמֵּן לְגַבָּיו V עַל 3 הַפָּרָמֶטְרִים הַבָּאִים:
1. מֵבִין שֶׁהוּא צָרִיךְ אֶת הַמּוּצָר
2. רוֹצֶה דַּוְקָא אֶת הַמּוּצָר שֶׁלָּךְ/מִמֵּךְ
3. יֵשׁ לוֹ כֶּסֶף לְשַׁלֵּם לָךְ)
טוֹב,
אֲנִי לֹא מְבַקֶּשֶׁת מִמֵּךְ לִמְכֹּר לְמִי שֶׁלֹּא רֵלֵוַנְטִי
וְלִפְנוֹת בְּפִרְסוּם נִרְחָב לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל
עִם שִׁלְטֵי חוּצוֹת שֶׁל “בְּיַחַד נְנַצֵּחַ וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל לָנֶצַח”
זֶה לֹא הָעִנְיָן.
מָה שֶׁאֲנִי כֵּן מַצִּיעָה לְךָ,
זֶה לְהִפָּרֵד רֶגַע מִכּוֹבַע הַשּׁוֹפֵט
שֶׁלִּפְעָמִים אֵיכְשֶׁהוּ נִכְנַס לָנוּ לַמִּשְׂרָד בְּלִי שֶׁנִּרְצֶה
וּלְהִסְתַּכֵּל עַל הַלָּקוֹחַ/ה שֶׁפּוֹנה
בְּמַבָּט נָקִי.
לֹא שִׁפּוּטִי.
לְלֹא דֵּעוֹת קְדוּמוֹת.
רַק מִתּוֹךְ רָצוֹן לְהָבִין מָה הוּא מְחַפֵּשׂ
וְאֵיךְ אֲנִי יְכוֹלָה לְהֵיטִיב וְלַעֲזֹר.
לִהְיוֹת לְרֶגַע אֶחָד, בֶּן אָדָם, אֱנוֹשִׁי אֱנוֹשִׁי, מַלְכָּ”ר לְלֹא כַּוָּנַת רֶוַח כְּרֶגַע
וּפָשׁוּט לִרְצוֹת לַעֲזֹר
בְּלִי לַחֲשֹׁב “מָה יֵצֵא לִי מִמֶּנָּה”
בְּלִי לִשְׁפֹּט “הִיא סְתָם לַקְקָנִית,
מְנַסָּה לְנַצֵּל אֶת הַ-5 פְּגִישׁוֹת חִנָּם שֶׁהֶחְלַטְתִּי לְהַצִּיעַ!”
בְּלִי לְהַאֲשִׁים “הִיא תִּקַּח אֶת כָּל הַחֹמֶר הַחִנָּמִי וְאָז תֵּלֵךְ!”
בְּלִי לְהַרְגִּישׁ מְנֻצֶּלֶת “לָמָּה אֲנִי תָּמִיד פְּרָאיֵרִית”
לִהְיוֹת אַתְּ.
כְּמוֹ שֶׁאַתְּ.
אוֹהֶבֶת אָדָם
אַהֲבַת חִנָּם.
וּמִשָּׁם יִצְמְחוּ דְּבָרִים נִפְלָאִים
שָׁם בִּפְנִים
וְגַם בַּחוּץ
פִּתְאוֹם תִּרְאִי עוֹלָם הָפוּךְ
מָה שֶׁחָשַׁבְתְּ שֶׁיַּעֲבֹד- פָּחוֹת עָבַד
וּמִי שֶׁחָשַׁבְתָּ שֶׁלֹּא יוֹצִיא שֶׁקֶל- הוֹצִיא גַּם אַלְפִּיָּה
וּמִי שֶׁאָמְרָה שֶׁהִיא לֹא בָּאָה כְּדֵי לִקְנוֹת-
יְכוֹלָה פִּתְאוֹם לְהָבִין שֶׁזֶּה הַפִּתְרוֹן וּלְשַׁלֵּם לָךְ בְּכֵיף
וּמִי שֶׁאָמְרָה שֶׁהִיא חַיֶּבֶת דָּחוּף אֶת הַמּוּצָר שֶׁלָּךְ-
יְכוֹלָה פִּתְאוֹם לְהִתְחָרֵט וּלְהִתְנַדֵּף
יוֹצְאִים לִי פֹּה חֲרוּזִים:)
הַכֹּל פָּתוּחַ
וּמָה שֶׁבָּטוּחַ
שֶׁאֶת נִשְׁאֶרֶת אַתְּ
וּבָרוּר שֶׁחָשׁוּב לָךְ שֶׁתִּהְיֶה לָךְ סְטִיגְמָה
שֶׁל אוֹהֶבֶת אֶת הַבְּרִיּוֹת
וּמְכַבֶּדֶת אוֹתָן
וֶהֱוִי מְקַבֶּלֶת כָּל לִיד בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת
וְגַם אִימוּגִ’י יוֹצֵיא יְדֵי חוֹבָה 
מָה דַּעְתֵּךְ?
אֵיזוֹ קַבָּלַת פָּנִים אַתְּ מַצִּיעָה לְלִידִים שֶׁפּוֹנִים אֵלַיִךְ?
וְהַאִם גַּם אַתְּ רָאִיתָ עוֹלָם הָפוּךְ
וְדַוְקָא לידים אֲפֹרִים שֶׁלֹּא צִפִּיתָ מֵהֶם לִכְלוּם- הִפְתִּיעוּ
ולידים נוֹצְצִים שֶׁחָשַׁבְתָּ שֶׁמֵּאֲחוֹרֵיהֶם טָמוּן הָאֹשֶׁר- הִכְזִיבוּ?
סַפְּרִי לִי עַל זֶה
פְּסִיכוֹלוֹגְיָה תָּמִיד הָיְתָה אֶצְלִי בִּרְשִׁימַת הַמָּעֳדָפִים.
כִּי אַחֲרֵי הַכֹּל וְלִפְנֵי הַכֹּל, אֲנַחְנוּ אֲנָשִׁים.
אָז קְחִי לָךְ צֵידָה לַדֶּרֶךְ כַּמָּה כָּאֵלּוּ 
וְחֶלְקֵי מֵהֶם בִּנְדִיבוּת, לְכָל מִי שֶׁפּוֹנָה,
מַגִּיעַ לָהּ, מַגִּיעַ לָךְ!
